החלטה בתיק בש"א 3317/08

1.         בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בהסכמת הצדדים ביום 18.4.07 על ידי בית משפט השלום בתל-אביב, עד למתן החלטה בערעור שהוגש על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 24.6.08 שלא לדון בבקשת המבקש בטענת פרעתי (עא 2360/08).

רקע דיוני ועובדתי

2.         בין הצדדים נטושה מחלוקת הנוגעת לרכב מסוג פיאט מ.ר. 10-795-80 אותו רכש המשיב, שמואלוב יוסף (להלן: "המשיב"), מאת המבקש, מורן זוהר (להלן: "המבקש") ביוני 2006 (להלן: "הסכם המכר"). לאחר הרכישה סבר המשיב כי הוטעה בזדון על ידי המבקש באשר לכדאיות העסקה, והגיש נגדו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב (תא 37651/06), ואף התלונן נגדו במשטרה. ביום 18.4.07 הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה הסכם המכר יבוטל באופן שהמשיב יחזיר למבקש את הרכב, ותמורתו בסך 50,000 ש"ח תשולם על ידי המבקש למשיב. להסכמה זו ניתן תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין").

3.         פסק הדין לא קוים. לטענת המבקש ההסכמה הושגה בטעות עת העלים ממנו המשיב פרטים מהותיים אודות מצב הרכב. כך נשאר הרכב בידי המשיב והמבקש לא העביר את תמורתו.

4.         בקשת המבקש לביטול פסק דין נדחתה בהחלטת בית משפט קמא מיום 25.6.07, מהטעם שלאחר שניתן פסק דין שאישר בפשרה את הסכמת הצדדים פקעה סמכותו של בית המשפט להידרש לבקשות באשר ליישומו של ההסכם, וכי עתירה לביטול פסק דין יש להגיש במסגרת של תביעה אזרחית נפרדת. בקשת המשיב להורות כי פסק הדין יינתן על מלוא סכום התביעה ולחילופין לדון בתביעה לגופה נדחתה אף היא ביום 28.11.07 על ידי בית משפט קמא מהנימוק שאין זה מתפקידו של בית המשפט לאכוף את פסק הדין ולהידרש ליישומו של ההסכם. כן ציין בית המשפט כי במצב דברים זה, בו התחייבויות הצדדים מותנות וכל צד טוען כי השני לא עמד בהתחייבותו, לא קמה לכאורה חבות הצדדים לעמוד בהתחייבותם.

5.         משפתח המשיב בהליכי הוצל"פ כנגד המבקש (תיק מס' 0-08-07312-03) הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל ולסגירת תיק ההוצאה לפועל בטענת פרעתי. ביום 24.6.08 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המבקש מן הטעם שטענת המבקש לפיה פסק הדין מבוטל היות וההסכמה הושגה בטעות אינה בסמכותו וכי על המבקש להגיש תביעה נפרדת לבית המשפט לביטול ההסכמה או להכרזה על בטלותה מחמת הטעיה. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור במסגרתו מבקש המבקש להורות על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להכרעה בערעור. יוער כי ביום 7.7.08 הוריתי על עיכוב ביצוע עד למתן החלטה בבקשה זו, וזאת בכפוף להפקדת סך 5,000 ש"ח להבטחת הוצאות.

דיון

6.         כלל הוא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועל המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין מוטל לשכנע כי קיים נימוק אשר יצדיק להיעתר לבקשתו (בש"א 3158/91 שמואל פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה, פ"ד מה (5) 499, פיסקה 5). בדונו בעיכוב ביצוע שוקל בית המשפט שני שיקולים עיקריים: סיכויי ההצלחה בערעור, ואם יזכה המערער בערעורו, לאחר שפסק הדין כבר בוצע, יהא זה מן הנמנע, או קשה, להשיב את המצב לקדמותו (א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003) (להלן: "א. גורן"), בעמ' 527). סיכויי הערעור והנזק הצפוי תלויים זה בזה ומושפעים זה מזה. בשלב הראשון שוקל בית המשפט את סיכויי הערעור. אם הגיע למסקנה כי טובים הסיכויים שיבוטל פסק הדין, או אם הגיע למסקנה כי הסיכויים לכך קלושים, כך פוחת משקלו של השיקול השני, שהוא היחס שבין הנזקים הצפויים לכל אחד מבעלי הדין אם יעוכב הביצוע. אולם אם סיכויי הערעור מאוזנים או שלא ניתן להעריך אותם, יעבור מרכז הכובד אל השיקול השני (הנזק הצפוי) והוא שיכריע (ד. בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" (חלק א', מהדורה שישית, אפריל 2005) (להלן: "בר-אופיר"), בעמ' 174). על המבקש את עיכוב ביצועו של פסק הדין, לשאת בנטל להראות כי בלא העיכוב יגרם לו נזק חמור ובלתי הפיך, ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ( שם, בעמ' 176).

7.         במקרה שלפנינו, קשה להעריך את סיכויי הערעור. מחד, אכן, ביטול פסק הדין אינו בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, מאידך, כפי שציין בית משפט קמא, מאחר והמבקש טוען כי הרכב לא נמסר במצב עליו הוסכם בהסכם, לכאורה לא נכנסה לתוקף התחייבותו לתשלום התמורה. משכך, עובר מרכז הכובד לשיקול השני - הנזק הצפוי.

8.         חיובו של המבקש הינו כספי. כאשר מדובר בעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, משקל הכלל בדבר ביצוע מיידי של פסק הדין גובר, שהרי מימוש פסק דין לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה (עא 3338/06 אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ בפירוק נ' עו"ד ברוך חכים מפרק החברה, פיסקה 10 (ניתן ביום 15.5.06, פורסם באתר נבו)). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור - לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת ( שם, שם; א. גורן, בעמ' 528).

9.         המבקש, לא טען, ולא כל שכן - לא הביא ולו ראשית ראיה לכך שבמידה ויזכה בערעור לא יוכל להשיב את כספו בחזרה, ומשכך דין הבקשה להידחות. מעבר לכך, בנסיבות העניין, תמורת תשלום הכסף יקבל המבקש לידיו את הרכב, שהוא מעין בטוחה לתשלום הכספי. טענת המבקש לפיה אם לא יעוכבו ההליכים ימצא עצמו במצב בו גם הכסף וגם הרכב יהיו בידי המשיב אינה מעשית, היות וחיובי הצדדים הדדיים וחיובו של המבקש לא נכנס לתוקף אם לא ימלא המשיב אחר חלקו.

10.       לאור כל האמור לעיל: העקרון בדבר ביצועו המיידי של פסק הדין, עקרון שמקבל משנה תוקף בפסק דין שהושג בהסכמה, והעובדה שלא נטען כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, דין הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל להידחות.

התוצאה

11.       הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה באב התשס"ח (26 באוגוסט 2008), בהעדר הצדדים.